צבעים בעיצוב אתרים: לא חייבים למצוא חן בעיני כולם

תדמיינו שני ריבועים כחולים. אחד בגוון רגוע ומוכר, השני בכחול רווי שכמעט קופץ מהמסך. אם נשאל איזה מהם נעים יותר לעין, אולי תבחרו בראשון. אם נשאל איזה מהם נשאר לכם בראש, יכול להיות שתבחרו דווקא בשני.

זה היה הרעיון מאחורי סרטון שפרסמנו: הבחירה במה שנעים לנו והבחירה במה שאנחנו זוכרים לא בהכרח זהות. זו המחשה ושאלה למחשבה, לא ניסוי שמוכיח שצבע חזק תמיד מנצח.

בעינינו, כשבוחרים צבעים לאתר של עסק, כדאי לשאול יותר מ״איזה גוון הכי יפה?״. צריך להבין איזו נוכחות רוצים ליצור, מה מתאים לאופי של העסק ואיך הצבע יתפקד כשמישהו באמת ינסה לקרוא, לבחור או לפנות.

הצבע שכולם מסכימים עליו עלול להיות פשרה

בבחירת צבע יש פיתוי טבעי להגיע למשהו שאף אחד לא יתנגד אליו. קצת פחות רווי, קצת יותר רגוע, קצת יותר דומה למה שמקובל בתחום. כל שינוי כזה יכול להיות מוצדק. אבל אם השיקול היחיד הוא להימנע מתגובה, אפשר לאבד בדרך את הדבר שבגללו היה מעניין להסתכל מלכתחילה.

לעסק עם טעם ברור מותר גם להראות אותו. חנות אופנה עצמאית, יוצר או סטודיו קטן יכולים לבחור בשפה חזותית שמרגישה מאוד שלהם, גם כשלא כל מי שיראה אותה היה בוחר בה לעצמו.

אנחנו ב־ATAR לא חושבים שכל אתר צריך להיות צעקני. אנחנו כן חושבים שחבל לרכך אופי רק כדי להגיע להסכמה על הגוון. לפעמים הבחירה המדויקת היא ורוד חזק. לפעמים היא חום שקט. השאלה היא מה הבחירה אומרת בתוך האתר המסוים הזה.

צבע רווי יכול לעורר תגובה, אבל לא בהכרח את התגובה שדמיינו

יש בסיס מחקרי לכך שלצבע יש השפעה רגשית. במחקר של ליסה וילמס ודניאל אוברפלד, שפורסם בכרך של כתב העת Psychological Research משנת 2018, 62 משתתפים צפו בצבעים שנבדלו בגוון, ברוויה ובבהירות. צבעים רוויים ובהירים יותר נקשרו לדיווח על עוררות רגשית גבוהה יותר. גם השילוב בין תכונות הצבע השפיע על התוצאה. למחקר על צבע ורגש.

זה מחזק את הרעיון שצבע הוא חלק מהחוויה, מעבר לקישוט. אבל עוררות אינה בהכרח אי־נעימות, והמחקר לא בדק אם אתר מסוים מקבל יותר פניות או זכור טוב יותר בגלל הצבע שלו.

לכן לא היינו הופכים את הרעיון לכלל שלפיו ״אם הצבע מציק, הוא עובד״. תגובה חזקה היא התחלה של שאלה: מה האדם מרגיש, למה הוא מייחס את התחושה והאם היא מתאימה למה שהעסק רוצה לשדר?

כדי שיזכרו את העסק, צריך יותר מצבע בולט

אפשר לזכור אתר בתור ״האתר עם הירוק המטורף״ בלי לזכור מה הוא הציע או איך קראו לעסק. זה פער משמעותי: למשוך תשומת לב ולהיות מזוהים הם לא אותו הישג.

חוקרות ממכון Ehrenberg-Bass מתארות איך צבעים וסימנים חזותיים יכולים להפוך לנכסים שמזוהים עם מותג. במאמר שלהן על בולטות בסביבה דיגיטלית הן מדגישות שהיתרון אינו שייך לצבע מסוים: הוא קשור גם לזיהוי המותג וגם להבדל בינו לבין הסביבה שבה הוא מופיע. למאמר על צבע וזיהוי מותגים.

מבחינתנו, המשמעות המעשית היא לבחור שפה שאפשר להמשיך איתה. אם צבע מסוים מופיע באתר, בתוכן וברגעים שבהם אנשים פוגשים את העסק, יש הזדמנות לבנות איתו קשר מזוהה לאורך זמן. החלפה של כל השפה בכל פעם שמגיע טרנד חדש מקשה על הכיוון הזה.

וגם ההקשר קובע. בין עשרה אתרים צבעוניים, דווקא אתר שקט יכול להיות החריג. אין גוון שמקבל בעלות קבועה על תשומת הלב.

מותר לא לאהוב את הסגנון. צריך עדיין להיות אפשר להשתמש באתר

כאן עובר מבחינתנו הגבול. ״זה לא הטעם שלי״ ו״אני לא מצליח לקרוא״ הן שתי תגובות שדורשות טיפול שונה.

הראשונה יכולה להיות תוצאה סבירה של בחירה אסתטית ברורה. השנייה מצביעה על בעיה. אדם שמתקשה לקרוא טקסט או למצוא כפתור אינו בהכרח לקוח שלא מתאים לעסק. אולי פשוט לא נתנו לו הזדמנות להבין אותו.

למשל, כחול רווי יכול להחזיק פתיח שלם, בזמן שאזור המאמר או פירוט השירותים מקבל רקע רגוע יותר. אפשר לשמור על אותו אופי גם כשהמינון משתנה. צבע שתופס ריבוע קטן בלוח השראה יוצר חוויה אחרת כשהוא ממלא מסך של טלפון.

גם ניגודיות נמדדת בין הצבעים יחד. הנחיות WCAG ברמת AA קובעות בדרך כלל יחס ניגודיות של לפחות 4.5:1 לטקסט רגיל ו־3:1 לטקסט גדול. צבע עז בפני עצמו לא מבטיח טקסט קריא, ועמידה ביחס הניגודיות לבדה אינה בדיקת נגישות מלאה. להסבר של W3C על ניגודיות טקסט.

איך לבחור צבעים לאתר בלי למחוק את האופי שלו

אנחנו מציעים להתחיל בשלוש שאלות, עוד לפני שמתווכחים על קוד הצבע.

איזו תחושה מתאימה לעסק? ״מקצועי״ לא מספיק כדי לבחור פלטה. מקצועיות יכולה להרגיש מדויקת ושקטה, אבל גם ישירה, חופשית או מלאת אנרגיה. כדאי לחבר את המילים לעבודות, למוצרים ולאנשים שמאחורי העסק.

איזה תפקיד מקבל הצבע? האם הוא הרקע העיקרי, סימן לפעולה או רגע בולט בין אזורים שקטים? אותו גוון יכול להיות מוצלח מאוד בתפקיד אחד ומעייף בתפקיד אחר. לא חייבים להחליש אותו בכל האתר; לפעמים צריך לתת לו פחות שטח.

מה קורה כשמשתמשים בעמוד אמיתי? כדאי לבדוק את הצבע עם הכותרות, הצילומים והטקסטים האמיתיים, גם בנייד. ריבועים של צבע לא מראים איך ייראה עמוד שירות ארוך או איך תרגיש קריאה של כמה דקות.

כשמראים שתי אפשרויות לאנשים מהקהל הרלוונטי, אפשר לשאול מה הם חושבים שהעסק עושה, אילו תכונות הם מייחסים לו ואיפה הם היו לוחצים כדי לפנות. אם מעניין אותנו גם הזיכרון, אפשר לחזור אחרי זמן ולשאול מה נשאר להם מהעמוד. בדיקה קטנה כזאת לא מוכיחה מה כולם יחשבו, אבל היא מועילה יותר מהצבעה על ״הכי יפה״ בלבד.

החופש לבחור משהו שמרגיש שלכם

אנחנו משתמשים בצבעים חזקים גם באתר שלנו כי הם חלק מהנוכחות שאנחנו רוצים ליצור. זו בחירה של הסטודיו, לא הוכחה שכל עסק צריך להיראות כמונו.

אנחנו רוצים לעבוד עם אנשים שיש להם נקודת מבט, ולעזור לה לקבל ביטוי באתר. לפעמים זה דורש להסכים לכך שלא כולם יאהבו את התוצאה. אבל אין צורך להרחיק אנשים בכוונה כדי להראות שיש למותג אופי.

החופש הזה נמצא ביכולת לבחור מתוך היכרות עם העסק, בלי לרכך אוטומטית כל דבר שמרגיש מעט חריג. לשמור על צבע שיש לו נוכחות, לתת לתוכן מקום ולהשאיר את הדרך לפנייה פשוטה.

אם אתם מתלבטים איך לתרגם את האופי של העסק לשפה חזותית, אפשר לקרוא על עיצוב ופיתוח אתרים ב־ATAR. שם מתחילה מבחינתנו הבחירה בצבע: באנשים ובעסק שהוא צריך לייצג.