אתר הוא חלק מהמותג, לא המקום שבו שמים את הלוגו

כשמותג מגיע לשלב של בניית אתר, הרבה פעמים הזהות שלו כבר קיימת. יש לוגו, צבעים, פונטים, צילומים ואולי אפילו ספר מותג שלם. מכאן קל לחשוב שהעבודה באתר היא לקחת את כל החומרים האלה ולסדר אותם יפה על המסך.

אבל אתר הוא לא קובץ שאליו מעתיקים את המיתוג. הוא אחד המקומות שבהם המיתוג עצמו קורה.

מותג הוא לא אוסף של נכסים

שני אתרים יכולים להשתמש בדיוק באותו לוגו, באותם צבעים ובאותו פונט — ועדיין להרגיש כמו שני מותגים שונים לחלוטין.

ההבדל נמצא בכל מה שקורה ביניהם: כמה מהר העמוד מתקדם, כמה מקום מקבלות התמונות, איך הטקסט מדבר, מה קורה כשעוברים עם העכבר, מה הדבר הראשון שרואים ומה בוחרים דווקא לא להראות.

אלה אולי נראות כמו החלטות של UI, אבל ביחד הן יוצרות תחושה. והתחושה הזאת היא חלק מהזהות לא פחות מהלוגו.

לא כל מותג צריך לדבר באותה שפה דיגיטלית

יש הרגלים שחוזרים כמעט בכל אתר: Hero גדול, כמה יתרונות, פרויקטים, המלצות ואז CTA. המבנה הזה יכול לעבוד מצוין, אבל הוא לא חייב להיות נקודת המוצא של כל מותג.

למותג אופנה יכולה להתאים חוויה שמרגישה כמעט כמו editorial. אמן יכול לרצות שהעבודות יופיעו לפני כל הסבר. מסעדה יכולה להשתמש באתר כדי להעביר אווירה עוד לפני שמגיעים לתפריט. סטודיו קטן יכול דווקא להראות את האנשים ואת התהליך במקום לפתוח ברשימת שירותים.

המטרה היא לא להיות שונים בכוח. המטרה היא שהמבנה ישרת את מי שנמצא מאחוריו.

גם הדרך שבה האתר זז אומרת משהו

אנימציה היא דוגמה טובה. אפשר להוסיף אותה בסוף העבודה כדי שהאתר ירגיש קצת יותר ״מושקע״, ואפשר להתייחס לתנועה כחלק מהשפה שלו.

מותג שקט ומדויק לא צריך לנוע כמו מותג צעיר ורועש. אתר של מוזיאון לא חייב להגיב כמו חנות אופנה. לפעמים אפילו הבחירה כמעט לא להשתמש באנימציות היא החלטה עם אופי.

אותו דבר קורה עם טיפוגרפיה, תמונות, מרווחים וצבע. אין אלמנט אחד שהופך אתר ל״מותגי״. זו הדרך שבה כל ההחלטות הקטנות מתחברות.

במקרה של אבנר, האתר לא היה יכול להסתפק בפורטפוליו

כשבנינו את האתר של Avner Assulin, היה אפשר לבחור בפתרון המתבקש: רקע כהה, Showreel גדול וגלריה של עבודות. זה היה נראה כמו אתר מקצועי של Videographer — וזו בדיוק הייתה הבעיה.

רצינו שהעבודות יישארו המרכז, אבל גם שהאתר ירגיש כמו האדם שמאחוריהן. לכן השתמשנו בטיפוגרפיה גדולה, אדום חזק, grid פתוח ותמונות אמיתיות מימי צילום. הסרטונים לא הוצגו בתוך סביבה ״קולנועית״ גנרית, אלא בתוך שפה הרבה יותר ישירה וחיה.

האתר עדיין עושה דברים מאוד פשוטים: מציג עבודות, מסביר מי אבנר ומאפשר ליצור איתו קשר. אבל הדרך שבה הדברים האלה קורים היא חלק מהזהות שלו.

האתר הוא מקום שבו אפשר להרחיב את המותג

מיתוג לא צריך להסתיים ברגע שמסיימים לעצב את הלוגו. דווקא בדיגיטל אפשר לראות איך הזהות מתנהגת כשהיא צריכה לזוז, להסביר משהו, להגיב למשתמש ולהחזיק עמוד שלם.

וזה אולי ההבדל בין אתר שמשתמש במיתוג לבין אתר שהוא באמת חלק ממנו.

לפני שמתחילים לעצב, שווה לשאול לא רק אילו צבעים ופונטים יש למותג, אלא שאלה קצת יותר מעניינת:

אם היינו מסתירים את הלוגו — עדיין היה אפשר להרגיש של מי האתר הזה?

אם כן, כנראה שהמותג נמצא ביותר מקובץ אחד.